עד לעשור האחרון, מחלות אוטואימוניות הוגדרו כמחלות כרוניות חשוכות מרפא. המשמעות לכך היא שלא קיימות תרופות המרפאות את המחלה, אלא, לכל היותר, "תרופות" שמעכבות את המשך התפתחות המחלה.
מחלות אוטואימוניות (מחלות חיסון עצמי) הן מחלות שבהן מערכת החיסון תוקפת את תאי הגוף עצמו, במקום להגן עליו מפני גורמים זרים. מערכת החיסון מייצרת נוגדנים וחלבונים מעוררי דלקת, נגד חלבונים ורכיבים אחרים של הגוף עצמו. למעשה מערכת החיסון לא מצליחה לזהות מיהם הגורמים הזרים לעומת הרכיבים של הגוף עצמו.
המערכת החיסונית הנפשית
בהיבט הנפשי, מחלות נובעות מכשל של "המערכת החיסונית הנפשית" מושג אותו טבעה ד"ר לפסיכואנליזה בעלת שם עולמי, רוני סולן.
ד"ר סולן משווה בין מערכת חיסון ביולוגית לנפשית בשל מנגנון ההגנה הזהה בשתיהן. השלב הראשון של הפעלת מנגנון המערכת החיסונית הוא זיהוי המזיק החיצוני. השלב השני הוא גיוס המשאבים ויציאה לפעולה לשם תקיפת המזיק וחיסולו.
בהיבט הנפשי, על מנת שאדם יגן על עצמו נפשית, עליו לזהות מי מסוכן לו ועלול לפגוע בו ולעומת זאת, מי בטוח עבורו ועשוי להואילו לו בחייו.
אחת הסיבות לקושי בזיהוי שכזה, קשור למערכת יחסים שנוטה לסימביוזה, משמע, הגבול בין העצמי לבין האחר, כמעט ואינו קיים. מערכת יחסים בריאה, היא מערכת יחסים בה כל אחד מהצדדים מכיר את גבולותיו ויודע מיהו ומה העדפותיו לעומת אלה של האחר. מערכת היחסים הבריאה מתקיימת במרחב המשותף, כלומר בעצם התקשורת והיחסים מבלי שאחד "יבלע" את השני. זה נכון לחברות, זוגיות, הורה וילד ולכל מערכת אנושית קרובה.
Comentários